בבית המשפט המחוזי בתל אביב, החל היום (ב') שלב הטיעונים לעונש במשפטו של שחקן מ.ס אשדוד, יצחק אספה, שהורשע בהפקרה ובשיבוש הליכי חקירה, זאת לאחר שדרס למוות את הנער ארי נשר ז”ל בתאונת פגע וברח לפני למעלה משנה.

הפרקליטות דורשת עונש מאסר של 3-6 שנים על עבירת ההפקרה, מאסר על תנאי לעבירת השיבוש ולפסוק פיצוי לקטין שנפצע ולמשפחת נשר בעקבות עבירת ההפקרה.

כזכור, באוקטובר 2018 אספה פגע בשני נערים שרכבו על אופניים בשעת לילה מאוחרת בתל אביב אחרי בילוי. מאז מתנהל הדיון בעניינו, כאשר לפני כחודש בית המשפט הרשיע אותו בעבירות של הפקרה ושיבוש הליכי חקירה.

השופט צבי גורפינקל שמע את הטיעונים לגזר הדין, כאשר בדיון נכחו עו”ד רותם נוימן וסרמן מהפרקליטות, עו”ד ליאור שטלצר שמייצג את אספה, והוריו של ארי נשר ז”ל, במאי הקולנוע אבי נשר ואשתו איריס.

צילום: נעם מורנו, באדיבות אתר ONE

הדיון עצמו היה סוער עם הרבה מאד אמוציות שבמהלכו פנתה אמו של ארי נשר ז"ל, איריס לאספה במילים קשות. 

"ארי היה כל מה שאמא יכולה לבקש. ילד עם נשמה גדולה ולב רב שכל מי שהכיר אותו אהב אותו, בטח גם אתה אם הייתם מכירים. אתה בטח לא יודע מה היה שם כי ברחת משם, נסעת והשארת אותו זרוק על הכביש.

בלילה של התאונה, שעה אחר כך קיבלתי טלפון. היא אמרה שארי נפצע ושנגיע מיד לבית חולים. הלב שלי דפק מהר. היא אמרה שהיא לא יודעת מה מצבו. אבי ואני נסענו לבית החולים, הבטתי מסביב על הכבישים הריקים וחשבתי איך זה יכול להיות שהוא נפצע בתאונה.

הלכנו לחדר הניתוח ואחרי חצי שעה העובדת הסוציאלית אמרה שהמצב קשה וקיבלנו שקית עם הבגדים שלו. כשאבי יצא לשירותים, פתחתי את השקית. הכל היה מלא בדם. הכנסתי הכל מהר שאבי לא יראה. הרופאים יצאו עם מיטה מתגלגלת ובה ארי והעבירו אותו לטיפול נמרץ.

רצתי אחריהם. היה לנו קשה להביא אותו לעולם ומהרגע שהוא נולד, הרגשתי אותו בכל רגע. כשנכנסתי לחדר הוא שכב על הגב כשעיניו עצומות. פניו היו חתוכות, זרוע ימין שבורה וכפות ידיו פתוחות. האחות שטיפלה בו עמדה לצידי, אמרו לנו שהוא במצב קשה.

יצחק אספה בדיון הארכת מעצרו (צילום: שחר גרוס, באדיבות אתר ONE)

הוצאתי תמונה ואמרתי לה שהיא חייבת לראות איך נראה הפרח שלי. אתה לא יודע, אבל ארי התנדב במד”א מידי שבוע וטיפל בכל כך הרבה אנשים. כשחזר, תמיד סיפר מה התרחש שם. הוא ליווה אדם שנדקר, פעם שיכנע אדם שלא להתאבד, פעם נאבק על חייו של אדם בשם מאיר שקיבל התקף לב מול בני משפחתו ואיך טיפל בו והיה לו קשה.

יכולת לצאת מהרכב, להתקשר לאמבולנס, להחזיק לו את היד ואולי אפילו לבקש ממנו סליחה. ביומו האחרון כל חבריו התאספו בבית החולים, ביום ההולדת שלו. כולם שרו בשקט שיר ליום הולדתו".

"ארי אהב את החיים והחלטנו לתרום את איבריו. אנחנו יודעים שזה בדיוק מה שהוא היה בוחר. כשילד מת, האהבה של אמא שלו ממשיכה.

היא ממשיכה לאהוב את הילד המת שלה והלב שלה נשאר מוטרף מצער וגעגוע. בשנה החולפת, גררת את כולנו למשפט ארוך במקום להודות בהפקרה. שמענו איך החבטה הפיקה בום אדיר, איך הם עפו 23 מטר באוויר ואיך ארי התרסק על רמזור לשניים.

שמענו עדויות איך המשכת למסיבה נוספת, שם התחילו השקרים כשהשוטרים הגיעו לשאול למה המכונית שלך מרוסקת. יום אחד יצחק גם לך יהיה ילד. מקווה שיום אחד המצפון שלך יהיה שקט יותר”.

גם אביו של ארי, אבי נשר אמר בדיון: "הכרעת הדין הזו קללה קשה מנשוא. האירוע הזה התחיל בבום גדול, ברעש חזק. חזק כל כך שנהג המונית שנמצא 20-30 מטר עצר לראות מה קרה. בום כל כך חזק שיצחק אספה שמע אותו.

הוא יודע שמשהו נורא קרה. משהו הרתיע אותו מלצאת. אין ספק שאין פצועים על הכביש אחרי פגיעה כזאת. לצאת החוצה ולעזור זה הדבר האנושי לעשות. אבל אספה ידע שהוא שתה. הוא ידע שתגיע משטרה ותבדוק אותו. הוא חשב על טובתו האישית, הוא חיכה קרוב לדקה שלמה בזמן שהבן שלי מפרפר על האספלט.

הוא לא עיוור, הוא מבין שקרה משהו נורא שהוא גרם לו. הוא מקבל החלטה מזעזעת ומתעלם מערך מקודש של חיי אדם וערבות הדדית שמאפשרת לנו לחיות ביחד. פתאום הוא לוחץ על הגז ונוסע. הוא המשיך בנסיעה איטית, ועוצר שוב, אבל הוא לא יוצא.

ארי נשר (מתוך אתר ייצוג 1)

הוא יושב שם שוב כמעט דקה. המצפון כנראה מייסר בו. מה עדיף להציל חיי אדם וילדים, או נוחות אישית עם קריירה? אפשר לשקר ולשקר ולשקר. הוא לקח החלטה גורלית, להפקיר נערים פצועים ולנסות להתחמק מהעונש. הוא פושע לכל דבר שמעמיד פנים, זה הסיפור רבותיי. אין שום סיפור אחר. זה שקר שמתמשך שנה וחצי.

אספה משחק במועדון ספורט אשדוד. ובאופן מפחיד, לראשי אותו מועדון כדורגל אין כל כבוד לחיי אדם או לבית המשפט. ראשי המועדון בחרו בציניות ובאטימות שאין כדוגמתן, לתת לפושע המורשע לשחק מול ילדים ובני נוער. איזו אמירה צינית ונלוזה, איזה זלזול גמור בהכרעת בית המשפט. זו יריקה בפנים של הורים אבלים ומרוסקים".

“זו בושה וחרפה. מזעזע. אני מבקש, כבוד השופט, להחמיר ככל שהחוק מאפשר בעונשו של מר אספה. גם בשל המעשה הנוראי וגם בשל ההשלכות האיומות של המעשה. פסיקתך לא תשיב אלינו את בני האהוב, אבל יתכן שתציל חיים של אחרים.

כשהחלטנו לתרום את איבריו עשינו זאת כדי להציל נפשות. זה לא אקט הירואי, אלא אקט בסיסי של אנשים שחיים ביחד. חובתך הייתה להפסיק לשקר ולשחרר אותנו מהסיוט הנורא הזה, אבל אתה פושע".

מנגד, אימו של יצחק אספה, מנלו, אמרה בדמעות: “לא חשבתי שיקרה דבר כזה. שמעתי על זה וקשה לי עם זה. לא ידעתי שקרה המקרה הזה. אני בצער עמוק, כמו ההורים של ארי נשר, זה מה שאני מרגישה.

כשאמרו לי שהבן שלי עשה את המעשה, בכיתי כמו ההורים של הנער. הוא לא חשב שיקרה לו דבר כזה, הוא לא יצא מהבית כדי לעשות דבר שכזה. הוא לא התכוון לפגוע באנשים, זה קרה במעבר חצייה ולאחר המקרה הוא כנראה לא ידע מה לעשות. זה דבר קשה מאוד.

הוא לא חשב שהוא פגע באנשים, גם לו קשה עם התוצאה. לא עוברים עליי ימים טובים, אני כל הזמן חושבת על זה ודואגת, ואני יודעת שגם יצחק. הוא לא בא להרוג את הילד הזה. גידלתי את הילד הזה לבד, הוא גדל עם ילדים ישראלים ולא התכוון לפגוע או להרוג. זה בא מלמעלה, זה יכול לקרות לכל אחד ועכשיו כל המדינה מדברת עליו. קשה לי עם זה".

“יצחק ילד טוב. הוא זה שמוביל את המשפחה שלנו. כשאני מתקשרת אליו כדי שיעזור לי לטפל באחים שלו הוא תמיד עוזר לי. שמעתי את אביו של המנוח מדבר על הכדורגל, אבל אף אחד לא רצה להיות במקום שלו. אחרי התאונה, הוא היה לבד ופחד. 

אנחנו באבל. רציתי לבוא לבקר את הילד בבית החולים ואת המשפחה, אבל לא יכולתי ללכת לשם כי נבהלתי והרגשתי לא טוב. הבן שלי לא עבריין, הבית שלי הוא לא בית של עבריינים. יצחק יצא לעבוד כי הוא רצה להצליח בחיים בשבילי. הוא חיפש להביא שינוי למצב בבית. אני משתתפת בצערם ומקווה שאלוהים יחזק אותם".

חברתו של אספה, ורוניקה מגמדוב, העידה: "חשוב לי לפנות למשפחה ולומר שאנחנו כואבים את הכאב שלכם ומשתתפים בצערכם. אני יודעת איך זה מצטייר מהצד, בכתבות ובדברים שרצים ברשת, אבל אני יודעת מי זה יצחק. אני הולכת לישון איתו בלילה וקמה איתו בבוקר. הוא אדם טוב.

אם זה לא היה האופי שלו, לא הייתי בוחרת בו. הוא תמיד עזר למי שיכל לעזור והמשפחה שלו הייתה במקום הראשון. הוא היה דמות האב בבית, אמא שלו עובדת קשה ויצחק שם כדי לחנך את האחים הקטנים שלו.

אני לא חושבת שהוא היה עושה דבר כזה במודע, יצחק עוצר ועוזר לכל אדם בדרכים, גם אם הוא ממהר. יצחק של אחרי התאונה זה יצחק שונה לגמרי, הוא לא ישן בלילה, לא אוכל, אין לו שמחת חיים. הוא כואב את הכאב הזה וחי אותו, אני יודעת שהוא גם יחיה את הכאב הזה לנצח. הכאב הזה הוא חלק ממנו".

עידן בן אבו, שגילה את הכישרון שלו בגיל צעיר, אמר: "אני מכיר את יצחק מגיל 13, אז הייתי ראש מערך הסקאוטינג. הבאתי אותו לשחק במ.ס אשדוד והייתי אמון על הקליטה וההתאקלמות של שחקנים צעירים במועדון.

ראיתי מאיזה רקע הוא הגיע והענקתי לו ליווי וטיפול אישי צמוד. הילדים שלי העריצו ומעריצים אותו, לא בגלל שהוא שחקן כדורגל אלא בגלל שהם מכירים את האופי שלו. הוא איש טוב שעוזר לחלש.

הטרגדיה קשה מנשוא עבור יצחק ומשפחתו, הלב נחמץ. הפסיקה של השופט לא תחזיר את הבן האהוב של משפחת נשר. אין מילים לנחם, אבל יש פה עוד משפחה שאפשר להציל אותה, משפחתו של יצחק. הוא לא אדם רע. אי אפשר להסביר מה קרה, זה לא יצחק שאני מכיר. מאותו המקרה, זה לא אותו יצחק שהכרתי. משהו כבה אצלו".

התובעת עו”ד רותם נוימן וסרמן דרשה מבית המשפט להטיל על אספה עונש במתחם של 3 עד 6 שנות מאסר בפועל, לצד פסילה של 5 עד 10 שנים וענישה נלווית: "נקודת המוצא שלנו היא העבירה המרכזית בה הוא הורשע, עבירת ההפקרה.

עבירת ההפקרה היא בין העבירות הכבדות, והיא גם עבירה מכוערת. זוהי עבירה שמטילה בנאשם דופי מוסרי. לא מדובר בעבירה ספונטנית, הנאשם בחר לעזוב את המקום מבלי לעמוד על הנזקים שנגרמו למנוח ולקטין, ומבלי להזעיק עזרה עבורם.

הנאשם הותיר אותם שרועים על הכביש. הנאשם הפר ציווי אנושי ארבעה ימים בלבד אחרי יום הכיפורים. הוא עשה כל שעל ידו על מנת לחמוק מאחריות ולשבש את החקירה. הוא ידע שהוא מעורב בתאונה וניסה להעלים ראייה מרכזית, עם הזמנת גרר לרכב שנפגע קשות”.

“העובדה שהנאשם לא הגה את התוכנית הזו לא עומדת לזכותו. המשטרה הייתה זו שאיתרה את הנאשם ואת הרכב, אך גם לאחר מכן הנאשם ניסה להכשיל את החקירה, שיקר לשוטרים ואף ניסה להפליל את חברו הטוב דאז עומר לקאו כי הוא זה שנהג ברכב.

בכל נקודת זמן שבה הוא יכל לבחור לעשות את הדבר הנכון, הוא בחר לפעול אחרת. הנאשם פעל בסדרת מעשים כדי למלט את עצמו. הנאשם לא היסס לשקר לחבריו ולמשטרה, וגם בעדותו בבית המשפט המשיך במעשיו. עבירת ההפקרה חשפה את הפן העברייני באישיותו".

לאחר ההפסקה, התובעת המשיכה: “יש לתת משקל מינימלי לכך שלנאשם אין רקע פלילי, לנוכח העובדה שמרבית העוברים את העבירה של הפקרה הם כאלה. יחד על זאת, יש לדעתנו לתת משקל רב לשיקול הרתעת הרבים. נבקש כי בהקשר הזה הענישה תהיה בשליש העליון של מתחם העונש ההולם לכך, גם אם לא בקצה העליון שלו, בשל הנסיבות”.

בנוסף, ביקשה מאסר על תנאי לעבירת השיבוש, ואף לפסוק פיצוי לקטין ולמשפחת נשר בעקבות עבירת ההפקרה. “עבירות השיבוש מעצימות את הסבל של המשפחה. נגרם למשפחה נזק נפשי עקב ההפקרה", אמרה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: info@isnet.co.il